מאת: אביגדור סירוטה – שמאי מקרקעין וכלכלן
בעלי זכויות בקרקע של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), נתקלים לא אחת בשומות מטעם שמאי רמ"י בנוגע לדמי היתר, תשלומי רכישה, חכירה מהוונת, או תשלומים בגין שינוי ייעוד. הדרך הראשונה לחלוק על שומה זו היא באמצעות השגה ראשונה, הנשמעת בפני השמאי המחוזי, שהוא עובד מדינה, אך אינו שמאי רמ"י ואינו כפוף להם מקצועית.
כאשר מוגשת השגה על שומת רמ"י, לא קיימת כיום חובה על רמ"י להגיש מראש תגובה בכתב לשומת ההשגה. המשמעות היא שההליך נפתח, והדיון מתחיל, מבלי ששמאי המשיגים יודע מהי עמדת רמ"י ומהן טענותיה כלפי ההשגה. מצב זה יוצר חוסר יעילות בולט וחוסר שוויון מהותי, שכן השמאי מטעם המשיג נדרש להציג את טיעוניו הראשוניים "בעיוורון", מבלי יכולת להתייחס ישירות לטענות הנגד.
במהלך הדיון מציג נציג המשיג את עיקרי טענותיו, ורק לאחר מכן מציג שמאי רמ"י את תגובתו – לרוב לראשונה – הכוללת ניתוחים, עסקאות השוואה ועמדות מקצועיות חדשות. אמנם ניתנת זכות תגובה מסוימת לשמאי המשיג לאחר מכן, אך בהעדר הכנה מוקדמת, התגובה מוגבלת ביעילותה ולעיתים נדרשת הגשת תגובה נוספת בכתב, דבר הגורר עיכובים מיותרים.
קריאה לתיקון נדרש
נדרש לעדכן את נוהל ההשגות כך שתחייב העברת עמדת רמ"י המלאה והמפורטת בכתב מספר ימים לפני הדיון. כך ניתן יהיה:
- לייעל את הדיון.
- לאפשר מענה מקצועי ומבוסס מטעם השמאי המשיג.
- לשמור על זכות הטיעון המהותית של בעלי הזכויות.
עד שתתבצע הרפורמה הנדרשת, חשוב להיעזר בשירותיו של שמאי מנוסה ובקיא בהליכי רמ"י, אשר יודע כיצד להתכונן בצורה מיטבית ולהתמודד עם האתגרים הקיימים בהליך ההשגה.
זקוקים לייעוץ מקצועי בהגשת השגה על שומת רמ"י? צרו קשר לתיאום פגישה.